זהר

צא) סופא ברישא דבר אמת. אמת ברישא, דכתיב ראש דברך אמת. רישא דההוא דאקרי דברך, סיפא דדרגין, אמת אקרי. רישא בסופא, ענוה צדק בלא פירודא, אתכלילו ואתחברו בכולא. ענוה רישא, צדק סופא, עקב ענוה יראת ה'.

פירוש הסולם

צא) סופא ברישא דבר וכו': ומפרש דבריו. הסוף, שהוא המלכות, כשמחוברת בראש, שהוא ז"א, נקרא הסוף דבר אמת. אמת, שהוא ז"א, הוא בראש, כי כתוב, ראש דברך אמת שפירושו, הראש של אותה שנקראת דברך שהיא סוף המדרגות, שהיא המלכות, נקרא אמת. הראש מחובר בסוף, היינו, ענוה צדק בלי פרוד, אשר ענוה, היא המלכות שמחזה ולמעלה וז"א, הנקראת לאה. וצדק, היא המלכות שמחזה ולמטה דז"א, הנקראת רחל. שנכללו ונתחברו בכל וכל. ענוה, שהיא לאה, היא הראש. וצדק, שהוא רחל, הוא הסוף. כמ"ש עקב ענוה יראת ה'. אשר ענוה, היא לאה, ויראת ה', היא רחל, שהיא בעקב לאה.