זהר

צא) אוליף להו, נפק נשמתהון מנייהו, וחמו מה דחמו, ואיתערו. אמר חד לחד, לא ניתיב כאן, לית אנן חזיין להאי. מאן דאיהו מלאכא עילאה, להוי בהאי יקר. מאי הוה דעתייהו. חזו דמלאכייא דחיין להו לבר, ואצטערו, עד דחמו מאי דחמו, ונשמתיה דרבי אלעזר אעבר להו, ואשתזיבו.

פירוש הסולם

צא) אוליף להו נפק וכו': למד להם. יצאה נשמתם מהם, וראו מה שראו, והקיצו. אמר אחד לאחד, לא נשב כאן, אין אנו ראוים לזה. מי שהוא מלאך עליון. יהיה ביקר הזה. שואל, מה היתה דעתם שפחדו כל כך. ומשיב. ראו שהמלאכים דוחים אותם לחוץ, ונצטערו, עד שראו מה שראו, ונשמתו של ר' אלעזר בן ערך, העבירם וניצולו.