זהר

צא) אוף הכי בר נש דיתיב בקרתא דיתבין בה אנשין בישין, ולא יכיל לקיימא פקודין דאורייתא, ולא אצלח באורייתא, עביד שנוי מקום, ואתעקר מתמן, ואשתרש באתר דדיירין ביה גוברין טבין, מארי תורה, מארי פקודין, דאורייתא אקרי עץ. הה"ד, עץ חיים היא למחזיקים בה. ובר נש הוא עץ, דכתיב כי האדם עץ השדה. ופקודין דבה, דמיין לאיבא, ומה כתיב ביה, רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעלמא דין, וכרת מעלמא דאתי. ובגין דא צריך לאעקרא מההוא אתר, ויתנטע באתר אחרא מן צדיקייא.

פירוש הסולם

צא) אוף הכי בר נש וכו': אף כך, אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה, בעלי מצות. כי התורה נקראת עץ. ז"ש עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא עץ, שכתוב, כי האדם עץ השדה, והמצות שבתורה, דומות לפירות. ומה כתוב בו, רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעולם הזה, וכרת מעולם הבא. ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצות, ויטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים. ויצליח בתורה ומצות.