זהר

צא) ת״ח, כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא, בדרך נעם יי׳. והא אוקימנא, ודא הוא כח יי׳. ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא. סתימא דכל סתימין. יגדל נא, דיתרבי ויסגי לעילא לעילא. ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת, כמה דאוקמוה. לאמר, למילף מהכא כל דרין בתראין, לעלם ולעלמי עלמין. לאמר, למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא, בשעתא דרווחא. ומאי הוא. יי׳ ארך אפים וגו׳, והא אוקימנא מלי.

פירוש הסולם

צא) ת״ח כד אנהיר וכו׳: בוא וראה, כשמאיר עתיקא הסתום שהוא מוחא סתימאה דא״א, במוח, שהוא אבא, והמוח מאיר ללב, שהוא ז״א, בדרך נעם ה', דהיינו דרך הבינה הנקראת נעם, והעמדנו, שזה הוא כח ה'. דהיינו כח ההוא הבא מעתיקא קדישא הסתום מכל הסתומים. יגדל נא, פירושו, שיתגדל ויתרבה למעלה למעלה ויזל, ויהי נמשך למטה. כאשר דברת, הוא כמו שהעמידוהו. שהוא ארך אפים בין לצדיקים ובין לרשעים (עירובין כ״ב) לאמר, היינו שילמדו מכאן כל דורות האחרונים לעולם ולעולמי עולמים לאמר, היינו, לומר זה בעת צרה, ולומר זה בשעת הרוחה. ומה הוא. היינו ה׳ ארך אפים וגו׳. וכבר העמדנו הדברים.