זהר

צא) הכא אית לאסתכלא, אי כל נימין דשער רישא, ונימין דדיקנא יקירא עלאה, בחד נימא אתכללו, אמאי אלין אריכין, ואלין לא אריכין. אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי, וקשיין. ואלין דרישא לא קשיין, אלא שעיעין.

פירוש הסולם

צא) הכא אית לאסתכלא וכו׳: כאן יש להסתכל. אם כל הנימין של שערות ראש, והנימין של שערות דיקנא היקר והעליון נכללו בנימא אחד. כלומר שהן מדרגה אחת ויוצאות משורש אחד, מקרומא דאוירא, כנ״ל, א״כ, למה אלו, שערות ראש, ארוכות, ואלו, שערות דיקנא, אינן ארוכות, ולמה הנימין דשערות דיקנא, אינן ארוכות כל כך, והן קשות. ואלו של ראש, אינן קשות אלא חלקות.