זהר

פ) ביומא שתיתאה ברא לאדם, ואתני עמיה, דתפוק מניה אתתא, דתיזון לאליהו, דכתיב הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך. הנה צויתי, מיומא דאתברי עלמא. וכן בכל עובדא ועובדא דאתחדש בעלמא, קודשא בריך הוא פקיד ההוא עובדא מיומא דאתברי עלמא. אוף הכא, ויאמר יי' לדג. ויאמר, משית יומין דבראשית קאמר ליה.

פירוש הסולם

פ) ביומא שתיתאה וכו': ביום הששי ברא את האדם. והתנה עמו שתצא ממנו אשה שתזין לאליהו. שכתוב, הנה צויתי שם אלמנה לכלכלך. הנה צויתי, היינו מיום שנברא העולם. אף כאן, ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו.