זהר

פ) כד מטו לגביה, אמר רבי שמעון, במטול דקופטרך בגבך קא אתית, מאן אנת. אמר ליה, יודאי אנא. אמר, מלין חדתין ודאי יומא דא לגבך, אמר ליה לאן הוא ארעך. אמר ליה, דיורי הוה באינון פרישי מדברא, דהוינא, משתדל באורייתא, והשתא אתינא לישובא, למיתב בצלא דקב"ה, באלין יומי דירחא שביעאה דא.

פירוש הסולם

פ) כד מטו לגביה וכו': כשהגיעו אצלו א"ל רבי שמעון, במשא קשורה בך על גבך, אתה בא, כלומר, שאין לך חמור שישא משאך. רמז לו על מוחין דאחורים שאוחז, שהם עליו כמשא, מי אתה. אמר לו יהודי אני. אמר ר"ש, דברים חדשים ודאי יש אצלך ביום הזה. אמר לו ר"ש, איפה הוא ארצך. אמר לו, דירתי היה בין אלו פורשי המדבר, שהייתי משתדל שם בתורה, ועתה באתי לישוב, לשבת בצלו של הקב"ה בימים אלו של חדש השביעי הזה. מטול פירושו משא. כי תרגום למשא, הוא למטול. (ש"ב ט"ו ל"ג). דקופטרך פירושו הקשורה בך בחבלים, מלשון כקפטורין יוצאת מתוך הושט (תנחומא מקץ.) שפירושו חבלים.