תוכן

פ) הנה נתבאר לעיל, איך כללות מילוי של הוי"ה הם בחכמה. ומילוי (ה"י) הם בבינה. (ויו"ד) הם בחכמה ובינה. ו"ה הם חכמה ותבונה. ביאור הדברים: כי אות יו"ד הנזכר, הנה (יו"ד) הם שלשה ראשונות של חכמה, אך(ו"ו דל"ת) מילוי (יו"ד ה"י) שבעה תחתוניות של החכמה, והם זעיר ונוקביה של החכמה, שהם שש קצוות, שזה אות ו', והמלכות שבו נקרא דל"ת, הרי איך יו"ד הם עשר ספירות שבחכמה. והנה אלו התפארת והמלכות שבחכמה, הם נקראים א"ה, והם האצילו את הבינה, ונקרא ה"י ראשונה שבשם, הנקרא מ"י. כי מאלו התפארת והמלכות שבחכמה נאצלה הבינה, ומשם נבנית ונעשית צורת ה"י על וי"ו, כי להיותה נקבה, גברה דל"ת על וי"ו, נקבה על דכורא. אך בחכמה, היא וי"ו, דל"ת, דכורא על נוקבא. והנה א"ה (אדה"ר) הוא שם מ"ה המילוי דאלפין, ושם ב"ן הוא המילוי דההי"ן, והמילוי דאלפין הוא בגי' הו"ה (חו"ה).(כללי הרח"ו כלל י"ט).