תוכן

פ) דע, כי הצדיק עושה זווג בעוה"ז בחייו, וגם במותו, כ"א כפי כחו. והבן מ"ש סוג א', כל ישראל יש להם חלק לעה"ב. וסוג ב', מזומן לחיי עה"ב. וסוג ג', מובטח לו שהוא בן עה"ב. וכן יש לך לדעת, למה רחל באחורי ז"א. וג"כ למה ז"א היה ראוי שיתחיל ראשו בת"ת דתבונה. ויש לזה ג' טעמים: טעם א', אם היתה ח"ו למטה יותר, שהיא תחת ז"א, היו החיצונים שולטים, אפילו בכתר שבה. טעם ב' נוגע לז"א, כי ארז"ל, כל אמתא בריבוע אמתא וב' חומשי באלכסונא. והענין, כי הכתוב אומר, דורי נסע ונגלה מני, הכונה: כי ארז"ל, אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה. כי ב"ש ת"ת ונה"י דתבונה הנקראים מ"י, חיותם נשאר למעלה, והכלים שלהם לבדם מתים בלי חיות, ויורדים למטה ומלבישים המוחין דז"א, הנקרא תורה, וממיתין עצמן על התורה. לכן לתקן אלו הבחי' שמתו ממנה, ולהגדיל אלו הכלים שחסרו ממנה, כי עתה הוצרך שישאר ממנה ת"ת וגבורה וחסד מבינה שלה, כדי להגדיל ב"ש ת"ת ונה"י החסרים ממנה, כי כ"א נכפל לב'. ודע כי חומש הבינה של תבונה עצמה, היא נשארת למעלה בלתי פירוד מחכמה שבתבונה עצמה, לפי שנקראת ה', לכן נשאר חומש שלה דבוק שם עם החכמה. אבל השאר, נכפלו ונגדלו, מכח אור החיות של הכלים הנשארים למעלה. אמנם מן הכלים נעשה אור מקיף לז"א, כי למעלה הם כלים, ולצורך ז"א נעשים מקיפים, לכן לא עלה ז"א יותר למעלה.