תוכן

פ) ובסבך בקרניו, הם בנ"ה, כי בכור שורו דהיינו היסוד, וקרני ראם קרניו, הם נ"ה. והנה בנה"י דאמא, ג' אהיה, דיודין ב' וא' באלף, והאיל גימט' מ"א אותיות דאהיה דאלפין של יסוד, וסב"ך עולה ב"פ א"ם, שהיא (הבינה) הב' אחרים של נצח הוד. וזהו בקרניו, שהם תוקפיה דיצחק, והגבורות משם אהיה ואדנ"י המלביש אותם, הם התוקף. וע"י אהיה אדנ"י גי' אלהים שהוא לשון תוקף, וזהו ויעלהו לעולה תחת בנו שהוא פנימי, ולא העלה אלא הלבוש לבד, שהוא האי"ל הא"ם דאהיה הנ"ל. ובהדבקו הלבוש לשורשו, יספיק גם לפנימי, שלא יאחזו בו החיצונים, הרי טעם למה הספיק האיל במקום יצחק. ועוד, שמפני שהביא הבל מבכורות צאנו ומחלבהן, זכה שלא הוצרך עצמו שהוא הבל לעלות, אלא הספיק האיל לתמורתו, כמו שהקריב הוא קרבן תחלה.