זהר

פ) ויין, דא חמרא עתיקא דנגיד מלעלא. ישמח לבב אנוש, אנוש: דא רזא דההוא נער, דסליק לסיבו, ואתהדר כמלקדמין. וע"ד כתיב, אנוש כחציר ימיו.

פירוש הסולם

פ) ויין, דא חמרא וכו': ויין, זה הוא יין ישן הנמשך מלמעלה. דהיינו הארת החכמה הנמשכת מן הבינה. ישמח לבב אנוש, אנוש, זה סוד אותו הנער שמגיע לזקנה, ואח"כ חוזר להיות נער כבתחילה. שהוא מטטרון שר העולם, שאומר, נער הייתי וגם זקנתי. שהוא בסוד רצוא ושוב, כשהוא בסוד רצוא, לקבל חכמה, הוא זקן. וכשהוא בסוד ושוב, הוא נער. וע"כ כתוב עליו, אנוש כחציר ימיו. שהוא כמו חציר הנקצר וחוזר וצומח. כי כשחוזר להיות נער, הרי נקצרו הג"ר שלו, אבל אח"כ הוא חוזר ומגיע לזקנה, דהיינו שחוזר וצומח, וכן חוזר חלילה.