זהר

פ) פתח ר׳ יהודה ואמר, סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים וגו׳. האי קרא הא אתמר ושפיר. אבל כ״י קאמר דא בגלותא. סמכוני, מהו סמכוני. אלא מאן דנפיל בעי לאסמכא ליה, הה״ד סומך יי׳ לכל הנופלים וגו'. ובג״כ, כ״י דנפלה, דכתיב נפלה לא תוסיף קום, בעיא לאסמכא, והיא אמרה סמכוני. למאן אמרה. לישראל בנהא דאינון בגלותא עמה.

פירוש הסולם

פ) פתח ר׳ יהודה וכו׳: פר״י ואמר, סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים. מקרא זה למדנו ויפה הוא. אבל כנסת ישראל אומרת זה בגלות. סמכוני, מהו סמכוני. ומשיב. אלא מי שנפל צריכים לסמכו. ז״ש סומך ה׳ לכל הנופלים וגו'. ומשום זה, כנסת ישראל, שהיא המלכות, שנפלה, שכתוב, נפלה לא תוסיף קום, צריכים לסמוך אותה, וע״כ היא אמרה, סמכוני. למי אמרה. לישראל בניה, שהם בגלות עמה.