זהר

פ) זכאין שפוון, דאינון תרעין דהיכלא, לקבלא בהון צלותין אלין. ובגין דא, אדני שפתי תפתח. פתחו לי שערי צדק. דכד בר נש אפתח פומוי בצלותא בשכינתיה, ה מיד אז תקרא וי״י יענה, הוא ובית דינו. א״ז: תמניא אתוון, דאינון יהו״ה אהי״ה, אבא, ואימא. וי״י יענה מיד, הוא ובית דינו, יהו״ה אדני.

פירוש מעלות הסולם

פ) זכאין שפוון דאינון וכו': אשריהם השפתיים שהן שערי ההיכל, לקבל בהם תפלות אלו. ומשום זה נאמר אדני שפתי תפתח, וכן פתחו לי שערי צדק, שכאשר אדם פותח פיו בתפלה, בשכינתו, כלומר לתקון השכינה, מיד אז תקרא וה׳ יענה. וה׳ הוא ובית דינו. א״ז רומז לשמונה אותיות שהן הוי״ה אהי״ה. אבא ואמא, כי אבא נקרא בשם הוי״ה, ואמא נקראת בשם אהי״ה. וה׳ יענה מיד, הוא ובית דינו, הוי״ה אדנ״י, שהם זו״ן כי ז״א נקרא בשם הוי״ה. והנוקבא נקראת בשם אדנ״י. (עי׳ לעיל אות ס״ג).