זהר

פט) אבל אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא, האיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא מסטרא דא לסטרא דא, והוה רב ויקירא ועתיק יומין,עד דהוה בלע כל שאר נונין דימא, ולבתר אפיק לון חיין וקיימין מליין מכל טבין דעלמא. ושאט ימא ברגעא חדא בתוקפיה, ואפיק לי כגירא בידא דגבר תקיף. וטמיר לי בההוא אתר דאמרית לכו. והוא תב לאתריה, ואגניז בההוא ימא.

פירוש הסולם

פט) אבל אבא דילי וכו': אבל מקום מגורי אבי, היה בים הגדול. והוא היה דג אחד, שהיה מסבב את הים הגדול מעבר לעבר. והיה גדול ויקר, וזקן ושבע ימים, עד שהיה בולע כל שאר דגי הים, והוציאם אחר כך חיים וקיימים ומלאים מכל טוב העולם. ובתקפו היה שט כל הים ברגע אחד. והוציאני, כחץ ביד אדם גבור, והחביאני באותו המקום שאמרתי לכם, דהיינו במגדל הפורח באויר, והוא שב למקומו, ונגנז בים ההוא.
ביאור הדברים, הזווג הנעלם, מכונה חד נונא, הרומז לשער הנון. וימא רבא הוא המלכות. והנה כל הזווגים שמעתיק דאצילות ולמטה אינם כוללים כל ימא רבא, דהיינו לכל ספירותיה של המלכות, אלא רק לט"ר של המלכות בלבד, והמלכות דמלכות אינה בכלל הזווג. (כנ"ל אות מ"ג ד"ה אגליפו עש"ה). כי היא נשארת בסוד נתיב דלא ידעו עיט, אמנם בעתיק יומין יש זווג על המלכות הזו גם כן, שהוא יתגלה רק בגמר התיקון. ורב המנונא יצא מהזווג הנעלם ההוא שבעתיק יומין, וע"כ קורא אותו בשם אבא דילי, וז"ש אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא כלומר, שנזדווג עם המלכות הנקראת ימא רבא. ושמא תאמר, הרי כל הפרצופין מזדווגין על המלכות, לזה אומר ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחר ימא רבא מסטרא דא לסטרא דא כלומר, שהוא בחינת זווג של שער הנון, שהוא מזדווג עם ימא רבא מכל הבחינות שבה. מכתר עד מלכות, דהיינו מסטרא דא לסטרא דא, לרבות גם על המלכות דמלכות. וז"ש והוה רב ויקירא ועתיק יומין כי הוא נק' בשם עתיק יומין. וממנו ולמטה אין הזווג הגדול הזה במציאות.
וז"ש עד דהוה בלע כל שאר נונין דימא: כי הזווג הגדול הזה בולע בתוכו כל הזווגים והנשמות שבכל העולמות כולם, כי כולם נכללים ומתבטלים בו כנר בפני האבוקה. ומבחינת התכללות זו, נק' אז כולם בשם נונין.
וז"ש ולבתר אפיק לון חיין וקיימין מליין מכל טבין דעלמא: היינו אחר תיקונים גדולים הבאים לאחר הזווג הזה, חוזר ומוליד כל אלו המאורות והנשמות שבלע אותם בעת הזווג, והם חיים וקיימים לנצח, כי כבר נתמלאו מכל טבין דעלמא מכח שבלע אותם ע"י הזווג הגדול שלו.
וז"ש, ושאט ימא וכו' כי כל הזווגים שמעתיק יומין ולמטה באים בבחינות התלבשות הספירות זו בזו, שהתלבשיות אלו נבחנות כמו הפסקות בדרך הזווג עד שהטפה באה ליסודות דו"נ. משא"כ בזווג הגדול הזה דעתיק יומין, הוא בלי שום התלבשות וע"כ נבחן שהזווג הוא ברגעא חדא. וז"ש ושאט ימא ברגעא חדא בלי שום התלבשות. והוא בתוקפיה כי זה הוא מחמת רוב הגבורות הנכללות בזווג זה. וז"ש ואפיק לי כגירא בידא דגבר תקיף. הוליד אותי כחץ ביד איש גבור. אמנם גבורות אלו אין להן שום דמיון לגבורות הנוהגות בזווגים שלמטה מעתיק יומין, אלא שהן סוד עין לא ראתה אלהים זולתך. כמ"ש להלן. אמנם ודאי הוא, שאין לידה בלי גבורות. כי  ​זרע שאינו יורה כחץ אינו מוליד (חגיגה ט"ז). וז"ש ואפיק לי כגירא בידא דגבר תקיף. וז"ש וטמיר לי בההוא אתר דאמרית לכו היינו במגדל רב ויקירא, דדיירין ביה קב"ה וחד מסכנא כנ"ל. והוא תב לאתריה ואגניז בההוא ימא כלומר, לאחר שהוליד אותי וגנז אותי במגדל רב ויקירא, חזר לזווג שלו וגניזו במקומו כלפנים.