זהר

פט) ללסטים דהוה נפיק לקפחא ולקטלא בני נשא, חמא לגיונא דמלכא, דההוא לסטים נפק בחילא תקיף מה עבד ההוא לגיונא, אשתדל בהדי מלכא לנפקא בארחא. ומשיך ליה ההוא לגיונא בההוא ארחא, עד דאזיל ההוא לסטים בההוא ארחא, חמא דיוקנא דמלכא קאים קמיה, כיון דחמא ליה למלכא דהוה אזיל קמיה בארחא, מיד נרתע ואהדר לאחורא.

פירוש הסולם

פט) ללסטים דהוה נפיק וכו': בדומה לשודד שהיה יוצא לאבד ולהרג בני אדם. הלגיון של המלך ראה ששודד ההוא יצא בכח חזק, מה עשה אותו הלגיון, שידל את המלך שיצא לדרך, והלגיון משך אותו בדרך ההוא שבו השודד, בעוד שהשודד הלך באותו הדרך, ראה צורת המלך עומד לפניו, כיון שראה צורת המלך נזדעזע וחזר לאחור.