זהר

פט) אלא תנינן, מאן דנטיל ואחיד בנכסי גיורין בקדמיתא, זכי בהו. אוף הכי כל אינון נשמתין קדישין עלאין, דקא זמין לון קב"ה לתתא כדקאמרן, כלהו נפקין לזמנין ידיען. בגין לאשתעשעא בג"ע, ופגען באינון נשמתין דגיורין, מאן דאחיד בהו מאלין נשמתין, אחיד בהו וזכי בהו, ומתלבשן בהו, וסלקין. וכלהו קיימי בהאי לבושא ונחתו גו גנתא בלבושא דא. בגין דבגנתא דעדן, לא קיימאן תמן, אלא בלבושא, כל אינון דקיימי תמן.

פירוש הסולם

פט) אלא תנינן מאן וכו': אלא למדנו, מי שלוקח ואוחז מתחילה בנכסי הגר, שאין לו יורשים, זוכה בהם. אף כאן, כל אלו נשמות הקדושות העליונות, שהקב"ה הזמין אותם לבא למטה, כמו שאמרנו, כולן יוצאות בזמנים ידועים, דהיינו בשבת ויו"ט ור"ח, להשתעשע בגן עדן ופוגשות באלו נשמות הגרים, מי מאלו הנשמות שאוחזת בהן, זוכית בהן, ומתלבשות בהן ועולות. וכולן עומדות בלבוש הזה, ויורדות לגן העדן בלבוש הזה, משום שבגן העדן אינם עומדים שם אלא בלבוש, כל אלו הנמצאים שם. ונמצא, שאותן הנשמות מעלים את נשמות הגרים בחזרה לגן העדן.