תוכן

פט) ואמנם כל זה אינו בעת התחלת כניסתם, אבל אחר שכבר יצאו בחינת התפילין לחוץ, ואז אינו כן, אבל כאשר הם יורדים ומתפשטים נה"י דאבא, יותר למטה תוך ז"א, אז אותם המוחין המתפשטין תמיד, כנודע שבכל רגע נמשך המשך שפע המוחין מן או"א אל ז"א, ואז ע"י אותו ההמשך המחודש תדיר, הם מתפשטין להפך, כי תחלה נכנסין הגבורות ויוצאין לחוץ, ואחר כך נכנסין החסדים ונשארים בפנים מן היסוד, הפך מה שהיה בתחלה. ובזה תבין דלא פליג זו ההקדמה, למה שביארנו במקום אחר, כי העשר גבורות דאו"א, כולן עומדין ביסוד דאימא, והוא הפך כל הנ"ל, ויתורץ עם הנזכר. והנה נתבאר חילוק שבין תפילין דסברת רש"י ור"ת, אבל בכל הפרטין הם שוין.