תוכן

פט) ונלע"ד, כי כשהאדם קם ממטתו, רוח רעה שריא עלוי, ובעי לנטלא ידוי ולברך עליהן. וכן מברך כל אותם ברכות ההודאות, שהם על חזרת הנשמה, וכל אותם הברכות. ואחר כך בעי לאתקדשא במעשים דהאי עלמא, שהוא עולם המעשה. ולזה יתעטף בציצית ותפילין וכיוצא, ואחר היותו בבית הכנסת, הלא נתקדש במעשה בעולם השפל הזה, ואחר כך יסדר ויתקן המבואות והדרכים אשר רוצה לילך אל המלך, ולהראות עבדו מחותם באותות מילה וציצית ותפילין. והנה אחר שתיקן עצמו ומלבושיו, אז יסקל מסילות הדרכים על ידי הקטורת, המסוגל לבער רוחות הטומאה מן הדרכים אשר בהם תעלה תפילתו, וגם צריך לתת להם חלקם, כמו בזמן בית המקדש, ולכן יסדר סדר הקרבנות, ויתהנו דוגמת עשן הקרבנות. ובזה ג"כ נתכפרו עונותיו, ונתקבלו קרבנותיו, ויתבטלו המעיקים והם המקטרגים אשר נעשו על ידי חטאתיו. ואז ילך דרך ישרה לקראת מלך מלכו של עולם, בלתי מעיק ומונע. ואחר כך אומר הזמירות, שהם כחות הדין שבקדושה, המכונה למלאכים נוקבין, כי נקבה סתמה דין, והוא עולם סנדלפו"ן, ויסדר שם סדר עמידתם ותושבחתם, וכל זה תיקון השכינה עם צבאותיה שבסנדלפו"ן, כי נודע ששכינה מקננת בסנדלפו"ן.