תוכן

פט) ונבאר, כי בן עזאי התחיל לתקן מוח חכמה דאבא, והמשיך אותו, וחשב כי בהמשיכו את חכמת אבא, הנה אז חכמת אבא, תעלה את חכמת אמא אשר עמה, ואז חכמת אמא, שהיא מקו הימיני, אשר ממנו ה' חסדים יוצאין כנודע, הנה היא תעלה ותמשיך את החסדים למעלה במקומה, ואז ימשיכו החסדים את הגבורות, ויעלו אותם למעלה, כי טבע החו"ג להתחבר יחד זה עם זה תמיד, כי הם דמיון זו"נ ממש, וכל תשוקתם הם להתחבר יחד זה עם זה, יען כי הם כמו ב' מוחין, כמו חו"ב, והמקום צר מאד, וצריכין להתחבר, כי צר להם המקום. רק כשנפלו החו"ג בין הכתפים, כי אז נבדלו ונתפרדו, אך ודאי שאם החסדים יתרחקו מהם ויעלו למעלה, אז גם הגבורות יעלו למעלה להתחבר עם החסדים, ובזה יעלה הדעת למקומו, ויתוקן הכל. אמנם להעלות הבינה דאימא לעלות למעלה, א"צ להוריד ג"כ בעבורה בינת אבא, כי כל ירידת חו"ב דאמא לא ירדו, רק מפני הדעת שיורד, לכן בעלות הדעת, מאליו תעלה הבינה למעלה, וזה מה שחשב בן עזאי.