זהר

פט) ועל רזא דא, אקרי קב"ה האל הגדול הגבור והנורא. דהא שמהן אלין גליפין אינון לעיל, ברזא דרתיכא עלאה, כלילא בארבע אתוון ידו"ד, דאיהו שמא דכליל כלא. דיוקנין אלין מחקקן גליפן בכורסייא, וכורסייא גליפא מרקמא בהו, חד לימינא וחד לשמאלא, וחד לקמא וחד לאחורא, רשימא בארבע סטרין דעלמא.

פירוש הסולם

פט) ועל רזא דא אקרי קב"ה האל הגדול הגבור והנורא דהא שמהן אלין גליפין אינון לעיל ברזא דרתיכא עלאה: ועל סוד הזה נקרא הקב"ה האל הגדול הגבור והנורא, כי שמות האלו הם חקוקות למעלה בסוד המרכבה העליונה. (כנ"ל דף פ"ז ד"ה שור) כלילא בארבע אתוון הוי"ה דאיהו שמא דכליל כולא כלול בד' אותיות של השם הוי"ה, שהוא שם הכולל כל השמות, כי התכללות שור דלתתא באריה דלעילא הוא י' דהויה, וה"ס השם א"ל. והתכללות אריה דלתתא בשור דלעילא הוא ה' דהוי"ה וה"ס השם גבור. והתכללות נשר דלתתא באריה דלעילא הוא ו' דהוי"ה וה"ס השם גדול. ופני אדם דלעילא הנכלל בכל החיות דלתתא שעלו אליו, הוא ה' תתאה דהוי"ה, וה"ס השם נורא.
ומה שסדר החיות דמרכבה תתאה הוא משונה מסדר החיות שבמרכבה עלאה, כי במרכבה עלאה הסדר הוא: אדם אריה שור נשר, (כנ"ל דף פ"ד אות פ"ב) ובמרכבה תתאה הסדר הוא: שור נשר אריה אדם, כמו הר"ת שנא"ן כנ"ל. הנה זה מובא בזהר משפטים אות תמ"ה  וז"ל דהא מסטרא דימינא, דתמן י"ה ו"ה, ד' חיון הכי איהו סדורא דלהון: אדם, אריה, נשר, שור. וכו', וחיוון דסטרא אחרא, דאינון נזיקין דשמאלא, הכי סידרייהו שנא"ן וכו'. וכן מבאר שם את הכתוב, רכב אלקים וכו' שנא"ן, דאינון שור נשר אריה אדם, ע"ש. ונודע, שמרכבה עלאה ה"ס ימין, ומרכבה תתאה ה"ס שמאל. וטעם השינוי, הוא מפני שחיות דלתתא אין להן זווג במקומם, אלא שמקבלות מזווג דלעילא, וע"כ, מטרם שנתמתק השור בעליתו לימין, לא תוכל שום חיה לעלות שם, כי רוב הדינין שבשור מעכבים עליהן. ולפיכך עולה תחילה השור, ואח"כ הנשר שהוא קו אמצעי שגם בו יש בחינת שמאל וצריכים להמתיקו תחילה, ולבסוף עולה האריה לשמאל של מעלה, ואז נכללים כולם בפני אדם של מעלה כנ"ל. ולפיכך נשתנה הסדר לשנא"ן.
דיוקנין אלין מחקקן גליפן בכורסייא וכורסייא גליפא מרקמא בהו: צורות האלו שנא"ן, חקוקות ומפותחות בהכסא, שהיא נוקבא דז"א, והכסא נחקק ונרקם בהן, פירוש, כי צירופי שמות ושיעורי קומה זה בזה, מכונה בשם רקימה. בדומה לרוקם ב' צורות משונות זמ"ז, מעל ב' צדי היריעה, מצד אחד אריה ומצד הב' שור, וכדומה, וכן מכיון שאלו השמות והחיות. יצאו בהכסא בבחינת תרין אנפין וגוונין ביחד, ע"כ מכונה זה בשם רקימה, שהכסא נרקם מהם, חד לימינא וחד לשמאלא וחד לקמא וחד לאחורא, רשימא בארבע סטרין דעלמא, ונרקמו, אחד לימין ואחד לשמאל ואחד לפנים ואחד לאחור, ורשומים לארבע רוחות העולם, כי פני אריה נרשם לימין, דהיינו רוח דרום, ופני שור משמאל, דהיינו רוח צפון, ופני נשר מפנים, דהיינו רוח מזרח, ופני אדם מאחור, רוח מערב. וה"ס ד' אותיות הויה, כי י"ה דרום וצפון, וכן ימין ושמאל. ו"ה, מזרח מערב, וכן פנים ואחור.