זהר

פח) אלין נהורין דנפקו מגו ההוא רוחא, כד מנצצין, מתחברן כלהו נהורין דנצצן. בשעתא דנפקי מגו ההוא נהורא חדא, ודחקין לאתנצצא, נפקי מנייהו חד חיותא קדישא רברבא, דיוקנהא כחיזו דכל אינון שאר חיותא, דיוקנא דאריה ודיוקנא דנשר כלילן כחדא, ואתעבידו בה חד דיוקנא מנייהו.

פירוש הסולם

פח) אלין נהורין דנפקו מגו ההוא רוחא כד מנצצין מתחברן כלהו נהורין דנצצן: אלו האורות היוצאים מתוך הרוח שבכאן, דהיינו האור דכליל בתלת, ותרין נהורין תתאין דסלקין ונחתין, וכ"ב נהורין, הנה בעת שהם מתנוצצים מתחברים כאחד כל האורות המתנוצצים. כלומר אע"פ שהם הרבה בחינות משונות מ"מ בעת התנוצצות מתחברים להארה אחת.
בשעתא דנפקי מגו ההוא נהורא חדא, ודחקין לאתנצצא, נפקי מנייהו חד חיוותא קדישא רברבא, בעת שב' אורות התחתונים מהיכלות דהוד ויסוד, יוצאים מאור האחד של היכל הנצח, (כנ"ל באות פ"ה) ודוחקים בהמסך בסוד זווג דהכאה, כדי להתנוצץ, דהיינו להעלות אור חוזר להלביש את אור ישר היורד ממעלה למטה, נולד ויוצא מהם חיה אחת קדושה וגדולה, דיוקנהא כחיזו דכל אינון שאר חיוותא, דיוקנא דאריה ודיוקנא דנשר כלילן כחדא, ודמות החיה, היא כדמות כל שאר החיות, דהיינו מהיכל הא' ומהיכל הב', שמשם באו ב' האורות שהולידו את החיה, שהם, פני אריה שבהיכל הא', ופני נשר, שבהיכל הב', וכלולים יחד, ואתעבידו בה חד דיוקנא מנייהו, ונעשו בה, מהם צורה אחת. כלומר שב' הצורות דאריה ונשר נתמזגו בהחיה לצורה אחת. ומה שאינו נראה בהחיה שום צורה מהיכל הנצח, הוא משום שברוח הזה שבכאן לית גוון דאתחזי ביה, (כנ"ל באות פ"ד) וע"כ אינו נמשך ממנו שום צורה, ועוד, כי אור הנצח אינו נמשך עם ב' נהורין להאיר למטה, (כנ"ל דף נ"ו ד"ה כד)