תוכן

פח) הנלע"ד חיים, תכלית הדברים, כי בינה ותבונה הם ס"ג, והתבונה הוא מלכות הבינה, העומדת מן החזה עד הסיום, ולכן נקרא מ"ם. ואמנם המלכות של התבונה זו, היא מעשר ספירות, והיא ג"כ ט' ספירות, והם כללות צ"ל של הצלם והמלכות שבה, שמלכות הנזכר היא צדי"ק דצלם, נכנסת ממש בפנימיות זעיר. ואמנם הכתר דזעיר, גם הוא מקיף, ולכן הוא עיבור ויניקה, והמוחין הם מלכות של תבונה, הנקראת מ"ם. ולעולם מלכות של מלכות התבונה הנקראת מ"ם, היא נכנסת בפנימיות זעיר. וא"כ נמצא, כי לעולם צריך להשלים מלכות של חסד מעשר ספירות התבונה, וזהו סוד כפולים שנכפלים נה"י, ואינם נה"י ממש, אלא מלכות ששיעורה כנגד נה"י, והבן זה היטב. ונמצא כי בכל עולם ובכל ספירה היא כך, כי מלכות דמלכות של המלכות דאצילות, הוא מתלבשת בבריאה, וכן בכל ספירה וספירה בפרטות, כן הוא כאן, כי מלכות דמלכות התבונה, שהיא מלכות הבינה, היא הנכנסת תוך פנימיות זעיר, וכללותם מלכות התבונה הם המקיפים, והבן זה היטב.