תוכן

פח) והנה מה שראוי לכל מי שרוצה לתקן הפגם ההוא, הוא להמשיך כל ד' מוחין דאבא, שהם חב"ד, שהדעת נחלק לחו"ג. ולזה צריך דבר ולתקן תקון גדול, עד שיוכלו להמשיך כל הד' מוחין. והנה אלו הד' חכמים רצו לתקן את המעוות הזה על ארבעתן יחד, וכ"א תיקן והמשיך מוח א' מד' מוחין דאבא. ובודאי שטעו בזה, שהיו צריכין כ"א מהם להשלים כל הענין שלו ע"י. ולכן תמצא שאף לאותו זקן ר"ע, ביקש מדה"ד לדחותו. ויש לדקדק בזה, וכי זה בכח מדה"ד לדחפו, בשלמה ג' אחרים חטאו ונענשו. אבל ר"ע שלא חטא, ונכנס בשלום, למה היו רוצין לדחפו, לולי תשובתו יתברך הניחו לזקן זה, ראוי וכדאי הוא להשתמש בכבודי. אבל הענין הוא, שגם הוא היה ראוי לתקן כל הד' מוחין כולם, אע"פ שע"י מוח א' שתיקן, הספיק להמשיך כולם, כמ"ש בע"ה. מ"מ יותר היה ראוי לתקן וימשיכם כולם. לכן רצו לדחפו, לולי תשובתו יתברך, שאמר הניחו וכו', כי ראוי היה לכך, אחר שהספיק להמשיכם ע"י מוח א' לבד, לכן הניחו לזקן זה ראוי הוא וכו'.