זהר

פח) כגוונא דא אית סטרין תלתא, דנפקין מגו אלין סטרין עילאין דקאמרן, דאינון ימינא ושמאלא ואמצעיתא, ואלין נפקין לבר מנייהו, וקיימין תרין מנייהו לבר, וכלהו נטלי רתיכין לתתא, כגוונא דאלין עילאין, ולאו עילאין כגינייהו.

פירוש הסולם

פח) כגוונא דא אית וכו': כעין זה יש ג' צדדים, ימין שמאל ואמצע, שהם נצח הוד יסוד, היוצאים מאלו צדדים עליונים שאמרנו, שהם ימין ושמאל ואמצע שבו', דהיינו מחג"ת דז"א. ואלו, נה"י, יוצאים לחוץ מהם, כי נה"י יוצאים לחוץ מן הגוף, שהוא חג"ת, ורק שנים מהם, שהם נצח והוד, עומדים לחוץ. אבל השלישי, שהוא יסוד, אינו נחשב כל כך לחוץ, כי ברית וגוף, נחשבים כאחד. וכולם לוקחים מרכבות למטה מחזה דז"א, כעין שנתבאר בחג"ת העליונים שלמעלה מחזה, אע"פ שאינם עליונים כמוהם.