זהר

פז) כדין נחתין עליה תלת שליחן ממנן, חד, דכתיב כל זכוון, וכל חובין, דעבד בר נש בהאי עלמא. וחד דעביד חושבן יומוי. וחד דהוה אזיל עמיה, כד הוה במעי אמיה. והא אוקימנא דגזרת דינא לא שכיך, עד ההוא זמנא דכתיב, וישאו את יונה. וישאו: כד נטלי ליה מביתיה, לבי קברי.

פירוש הסולם

פז) כדין נחתין עליה וכו': אז יורדים עליו ג' שליחים ממונים, אחד, הכותב כל הזכיות וכל החובות שעשה האדם בעולם הזה. שהוא כנגד ב' קוין ימין ושמאל. שהזכיות בקו ימין והחובות בקו שמאל. ואחד שעושה חשבון הימים, שהוא כנגד קו המכריע השוקל אותם. ואחד שהיה הולך עמו כשהיה במעי אמו. שה"ס המלכות, בסו"ה בהלו נרו עלי ראשי, שנאמר על ירחי העיבור. והרי העמדנו שגזרת הדין אינו שוכך, עד עת ההוא שכתוב, וישאו את יונה, וישאו, פירושו, כשנושאים אותו מביתו לבית הקברות.