זהר

פז) ואנן, עד השתא יתיבנא תמן, כל יומי שתא, בגין לאכפיא במדברא לההוא סטרא. השתא דמטא זמנא דפולחנא קדישא, דסטרא דקדושה, אהדרנא לישובא דתמן איהו פולחנא דיליה. ותו, דהשתא בר"ה מטא זמנא דההוא חויא, למתבע דינא מקמי קב"ה, ותמן איהו שליט. ובגין כך נפקנא מתמן ואתינא לישובא.

פירוש הסולם

פז) ואנן עד השתא וכו': ואנו עד עתה ישבנו שם כל ימות השנה, כדי להכניע צד ההוא במדבר, עתה שהגיע הזמן של עבודת הקדש של צד הקדוש, אנו חוזרים לישוב, ששם הוא עבודת הקב"ה. ועוד, שעתה ​בראש השנה הגיע הזמן של נחש ההוא לבקש דין מלפני הקב"ה. ושם במדבר הוא שולט, וע"כ יצאנו משם ובאנו לישוב.