זהר

פז) סליק לאתנהגא ולאסתכלא אריה לאנפי אדם. סליק שמא אחרא, מתעטרא מתחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין, לאתתקפא ולאתקשרא בתוקפא ואיהו גבו"ר. כדין אתהדר לאחורא, וכרסייא חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא.

פירוש הסולם

פז) סליק לאתנהגא ולאסתכלא אריה לאנפי אדם, סליק שמא אחרא מתעטרא מתחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין: עלה להתנהג ולהסתכל האריה לפני אדם של מעלה, עולה כנגדו שם אחר, המתעטר ונחקק בסוד ב' פנים וב' גוונין. לאתתקפא ולאתקשרא בתוקפא ואיהו גבו"ר, להתחזק ולהתקשר בגבורה, והוא השם גבו"ר. כדין אתהדר לאחורא וכרסייא חקיק וגליף ליה ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא אז, אחר ההתכללות, חוזר לאחוריו, דהיינו למוחין דו"ק, והכסא, שה"ס הנוק' דז"א, חוקק ומפתח אותו והוא נרשם להתנהג בסוד שם הזה, גבור, דהיינו שתהינה מדותיו של האריה, שהוא ימין, כמדותיו של השם גבו"ר, ויתנהג במדת הגבורה.
פירוש, כשעלה האריה שהוא בחינת קו ימין וחסדים, מהמערכה תתאה, אל זווג העליון שבמרכבה עלאה, שמחזה ולמעלה דזו"ן, לקבל משם מוחין דו"ק וג"ר, המכונים התנהגות והסתכלות, עולה כנגדו השם גבו"ר, שהוא קו שמאל אשר שם, והאריה נכלל בו ומקבל על ידו מוחין דו"ק וג"ר. אמנם השור והנשר לא יכלו להכלל בקו שמאל מטעם היותם בעצמם ג"כ ממדת השמאל, כמ"ש ופני שור אל השמאל וגו' וכן הנשר שהוא קו אמצעי, הרי יש בו ימין ושמאל, ואם היה נכלל בשמאל של מעלה, היתה מדת השמאל מתגברת עליו, אלא רק האריה שכולו מקו הימין, יכול לעלות לקו שמאל של מעלה, ששם הארת חכמה כנ"ל, ומקבל מדותיו ומחזירם לימין של עצמו.