תוכן

פז) והנה זה התיקונא קדמאה הנקרא א"ל, הוא בהתחלת התפשטות הדיקנא, מסוף שני פאתי הראש, ושם הוא מקום מצר הזקן, ולמטה מתרחבת והולכת. וזהו סוד פסוק, מן המצר קראתי יה כו'. פירוש: כי בהיותו במקום המצר, שהוא תיקונא קדמאה דדיקנא כנזכר. וראיתי כי שם הוא הוית נ"ז הנזכרת, אשר מילויה הוא א"ל כנזכר, וראיתי כי לכן הוא בחינת דין לסיבה זו, ועל כן קראתי את שם י"ה, אשר בהוי"ה דע"ב, אשר כולה במילוי יודין, אשר היא למעלה, כדי שירד משם אותו שם י"ה החסד, בהוי"ה זו שמספרה נ"ז, אשר היא כאן במקום המצר, ועל ידי כן ישתלם למספר ע"ב, ויהיה חסד גמור. ואז, ענני במרחב י"ה, כי שם י"ה הנ"ל, לא ירד למעלה במקום המצר, אמנם ירד למטה, במקום התיקון שלמטה ממנו, אשר שם מתחיל להתרחב הדיקנא, ושם ירד שם י"ה הנ"ל, וכמו שביארנו ענין זה, בביאור כונת ויעבור וי"ג מידות, ע"ש. אבל בתיקון הראשון הנקרא מצר, חסר ממנו שם י"ה, ואין בו רק שם א"ל, שהוא מילוי הוי"ת נ"ז כנ"ל.