זהר

פז) אמר ליה, האי מאן דאסתכל, בצפצופוי דעופי, אמאי אקרי נחש. א"ל דהא מההוא סטרא קאתי, דרוח מסאבא, שריא על ההוא עופא, ואודע מלין בעלמא. וכל רוח מסאבא, בנחש אתדבקו, ואתיין לעלמא, ולית מאן דישתזיב מניה בעלמא, דהא איהו אשתכח עם כלא, עד זמנא, דזמין קב"ה לאעברא ליה מעלמא, כמה דאתמר, דכתיב בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'. וכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וגו'.

פירוש הסולם

פז) אמר ליה האי מאן וכו': א"ל, זה מי שמסתכל בצפצופם של עופות כדי לדעת עתידות, למה נקרא נחש וכשוף, אמר לו משום שנמשך מצד הזה של טומאה, כי רוח הטומאה שורה על אותו העוף, ומודיע דברים בעולם, וכל רוח טומאה, מתדבק ובא לעולם מן הנחש, ואין מי שינצל ממנו בעולם, כי הוא נמצא בכל דבר, עד הזמן שעתיד הקב"ה להעביר אותו מן העולם, כמו שאמרו, שכתוב, ​בלע המות לנצח וגו'. וכתוב ​ואת רוח הטומאה וגו'.