זהר

פז) אלא אנון ארבע פרשיין הא אתערו בהו, חד נקודה קדמאה. וחד רזא דעלמא דאתי. וחד ימינא וחד שמאלא. אלין רזא דתפילין דרישא. והכא ברזא דא, יחודא דא תלת שמהן עלאין, אינון כגוונא דאינון ארבע פרשיין. יי' קדמאה, דא נקודה עלאה, ראשיתא דכלא. אלהינו, רזא דעלמא דאתי. יי' בתראה, כללא דימינא ושמאלא כחדא, בכללא חדא ואלין אינון תפלה דרישא, ודא איהו יחודא קדמאה.

פירוש הסולם

פז) אלא אינון ארבע וכו': ומשיב, אלא אלו ארבע פרשיות הרי העירו בהן, שאחת, דהיינו קדש, היא הנקודה הראשונה דהיינו י' דהויה, שהיא חכמה. ואחת, דהיינו והיה כי יביאך, היא סוד עולם הבא, שהוא בינה. ואחת, דהיינו שמע, היא ימין דדעת. ואחת, שהיא והיה אם שמוע, היא שמאל דדעת. אלו הם סוד תפלין של ראש. וכאן בסוד זה דקריאת שמע, היחוד הזה של ג' שמות העליונים, הויה אלקינו הויה, הם כעין אלו ארבע פרשיות דתפלין. הויה הראשונה, היא נקודה עליונה ראשית הכל, דהיינו חכמה. אלקינו, ה"ס עולם הבא, דהיינו בינה. הויה האחרונה היא כלל ימין ושמאל דדעת, ביחד בכלל אחד. ואלו הם סדר תפלין של ראש, וזה הוא יחוד הראשון שבק"ש.