זהר

פז) דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין, צריך למעבד ליה שנוי מקום, ושנוי השם, ושנוי מעשה. כגוונא דאברהם, דאתמר ביה לך לך מארצך וממולדתך, הרי שנוי מקום. ולא יקרא עוד שמך אברם, והיה שמך אברהם. הרי שנוי השם. שנוי מעשה דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמיתא, לעובדין טבין. איהו מתלא. לרוח דההוא דמית בלא בנין. כגוונא דא עבד קב"ה לאדם, כך תריך ליה מההוא עלמא, ואייתי ליה להאי עלמא. והא אתמר לעיל.

פירוש הסולם

פז) דבגין דלא ישתמודעו וכו': כי כדי שלא יכירו אותו את המת בלי בנים, המשגיחים על העונות, צריך לעשות לו שינוי מקום ושינוי השם, ושינוי מעשה. כמו באברהם, שנאמר בו, לך לך מארצך וממולדתך, הרי שינוי מקום. ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם. הרי שינוי השם. וכן שינוי מעשה, שנשתנה ממעשים רעים שעשה בתחילה, לעשות מעשים טובים. וזהו משל אל הרוח של אותו שמת בלי בנים. כי כעין זה עושה הקב"ה לאדם כשמגרש אותו מעולם ההוא מחמת שמת בלי בנים, ומביאו בגלגול לעילם הזה בבן הנולד מיבום אשתו, וכבר למדנו לעיל (באות מ"ט).