זהר

פז) ועשר אמות, דא איהו שעורא דגופא דבר נש. לקבל עשרה דברים דאתמר בכוס של ברכה, ולא אשתאר בזמנא דא אלא ארבע, כמה דאוקמוה.

פירוש מעלות הסולם

פז) ועשר אמות דא וכו׳: ושיעור גוף האדם הוא עשר אמות, היינו קומה שלימה של עשר ספירות, (כמ״ש ברע״מ פנחס אות תר״ל) עמודא דאמצעיתא מלא מן תרווייהו, ובג״ד שריא עליה אדם, דהוא שמא מפרש יו״ד ה״א וא״ו ה״א, שיש בו עשר אותיות, שהם בגימטריא אדם. נגד עשרה דברים שלמדנו בכוס של ברכה, והם: עטור, עטוף, הדחה, ושטיפה, חי, מלא, מקבלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, מסלקו מן הקרקע טפח, נותן עיניו בו, ומשלחו במתנה לאנשי ביתו. ולא נשאר בזמן הזה, היינו בזמן הגלות, רק ארבע, שהם: חי, מלא, שטיפה, הדחה, כמו שהעמידוה (לקמן סוף תיקון מ״ז).