זהר

פז) וכן במלכות, תרוייהו ביחודא חדא, כגוונא דא יהו״ה אדני. ובה מתחברין, יהו״ה אהי״ה. ובגין דא, איהי קרית ארבע, חבורא דארבע שמהן, דאינון בארבע פרשיין דתפילין דיד, ס ובארבע בתי דתפילין דרישא.

פירוש מעלות הסולם

פז) וכן במלכות תרווייהו וכו': וכן במלכות בעת שהוא בזווג, מאירים ב' השמות ביחוד אחד כמו בקו האמצעי. כעין זה הוי״ה אדנ״י בשילוב. ובה מתחברים ב׳ השמות, הוי״ה אהי״ה, כי מקבלת הארתו של ז״א ג״כ, בחב״ד חג״ת שלה עד החזה. ומשום זה היא נקראת קרית ארבע, חבור של ד׳ שמות: הוי״ה, אהי״ה, הוי״ה, אדנ״י. שהם בארבע פרשיות תפילין של יד, שכלם בבית אחד לבד. ובארבעה בתים תפילין של ראש.
הנה מה שבתפילין של יד כתוב שד׳ השמות מרומזים בד׳ פרשיות, ובתפילין של ראש הם בד׳ בתים, מבואר בשער מאמרי רשב״י דף א׳ ע״ב ד׳׳ה ושם, וז״ל הנה נודע כי במוחין דז״א יש אור מקיף ואור פנימי והנה כשהם בבחינת אור המקיף הם ארבעה מוחין מבחוץ, כי הנה התפילין הם אור המקיף ואז הם ארבע תרין נצח והוד שנעשין חכמה ובינה, ותרין עטרין הנכללים בדעת הרי הם ארבעה, ואלו הם ארבע שמהן אלו הנז' שהם הוי״ה אהי״ה בחכמה ובינה, ושם יאהדונה״י כלול משתי שמות הוא בדעת. ועיין במה שכתבתי בדרוש סוד התפילין בטעם למה ארבעה בתים דיליה הם בסוד אהי״ה, ושם ביארתי כי זה היה עיבור שני לתת מוחין לז״א בתוך הבינה, ולכן הם בסוד אהי״ה, כי כל בחינת התפילין הוא בחינת אור המקיף, ואין עיבור אלא בסוד אהי״ה ואז אותם הד׳ מוחין נעשים לו ארבעה בתים מקיפים, ואז חסד גבורה ותפארת שלו נתעלו אז ונעשו בחינת פנימיים, ובחינת נה״י דבינה נעשו לו ארבעה בתים. אבל בנקבה הם פרשיין ממש, כי נצח והוד דז״א נעשין לה פרשיין ולא בתים, ואינם בסוד אהי״ה לפי שאין אהי״ה אלא בסוד עיבור, עכ״ל. ושם אהי״ה שבמוחין דנוקבא, הוא מהארת ז״א המאיר אליה, כל ד׳ המוחין, ונקראים בשמות שלו.
עי׳ להלן (אות צ״ט) בד״ה ביאור הדברים, שבמוחין דישסו״ת המאירים בחול, אינם מוחין דהולדה אלא ליעקב ורחל, ולא לזו״ן הגדולים. ולפיכך, בתפילין של יד, ששם המוחין של מלכות הכוללת את זו״ן הקטנים, שהמוחין של חול הם אצלם מוחין דהולדה, כתוב פרשיות. משא״כ בזו"ן הגדולים שמוחין דישסו״ת הם אצלם רק בבחינת מקיפים כנ״ל לכן כתוב בתים. ומוחין הפנימיים דז״א אינם מספיקים לו למוחין דהולדה. (עיי״ש).