זהר

פז) ועל דא, לוחי קדמאי רשימין מהאי אתר הוו, ודא הוא רזא דמלה דכתיב חרות על הלוחות, אל תקרי חרות, אלא חירות, חירות ממש, אתר דכל חירו ביה תליא. ות״ח, לית לך מלה באורייתא, דאמרין כלהו חברייא דא הכי ודא הכי, דלא אזיל כלא לאתר חד, ולמבועא חד אתכנש.

פירוש הסולם

פז) ועל דא לוחי וכו׳: ועל כן, כיון שהתורה יצאה מבינה, לוחות הראשונים היו רשומים ממקום הזה, מבינה. וזה הוא סוד הדבר, שכתוב, חרות על הלוחות, אל תקרא חרות בח׳ קמוצה אלא חירות בח׳ צרויה, היא חירות ממש, להיותה המקום שכל החירות תלויה בה. כי אין חרות מכל הקליפות אלא על ידי האורות של הבינה. ובוא וראה, אין לך דבר בתורה, שיש בו מחלוקת, שאומרים החברים זה כך וזה כך, שלא ילך הכל למקום אחד שהוא מלכות, ומתקבץ למבוע אחד. שהוא יסוד.