זהר

פו) אמרו ליה, מאן יהב לך למיזל הכא ה למהוי טעון בחמרי,אמר לון, יוד עבד קרבא בתרין אתוון, בכף וסמך, לאתקשרא בהדאי. כף, לא בעא לאסתלקא ולאתקשרא, בתר דלא יכלא למהוי רגעא חדא אלא ביה.סמך, לא בעא לאסתלקא, בגין לסעדא לאינון דנפלין, דהא בלי סמך לא יכלין למהוי.

פירוש הסולם

פו) אמרו ליה מאן וכו': אמרו לו, מי נתנך ללכת כאן, להיות מוליך חמורים. אמר להם, הי' עשתה מלחמה בשתי אותיות בכ' ובס', כדי שיבואו להתקשר עמי. הכ' לא רצתה להסתלק ממקומה ולהתקשר עמי, מאחר שאינה יכולה להיות רגע אחד אלא בו, בכסא (כנ"ל אות ל"א). הס' לא רצתה להסתלק ממקומה, משום שצריכה לסמוך את אלו הנופלים (כנ"ל אות כ"ח) כי בלי סמך אינם יכולים להיות.