זהר

פו) סליק לאתנהגא ולאסתכלא נשר לאנפי אדם. סליק שמא אחרא מתעטרא מחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין, לאתנהרא ולאסתכלא, בסליקו בעטורא דלעיל, ואיהו גדו"ל. כדין אתהדר לאחורא וכרסייא חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא.

פירוש הסולם

פו) סליק לאתנהגא ולאסתכלא נשר לאנפי אדם, סליק שמא אחרא, מתעטרא מחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין, לאתנהגא ולאסתכלא בסליקו בעטורא דלעיל, ואיהו גדול. עלה להתנהג ולהסתכל הנשר לפני אדם, עולה שם אחר, מתעטר ונחקק מסוד שני פנים וב' צבעים, שהם פני אדם ופני נשר, וצבע הימין שהוא לבן, וצבע הנשר, שהוא ירוק, להתנהג ולהסתכל בדרך עליה, בעטרה של מעלה. והוא גדול. מתעטרא, פירושו מוחין דג"ר. מחקקא, פירושו מוחין דו"ק. וכן לאתנהגא ולאסתכלא, פירושו מוחין דג"ר ומוחין דו"ק כנ"ל. פירוש, כשעלה הנשר, שהוא בחינת קו אמצעי של החיות שלמטה, אל זווג העליון שבמרכבה עלאה, לקבל משם מוחין דו"ק ומוחין דג"ר, המכונים התנהגות והסתכלות, עולה כנגדו השם גדו"ל אשר שם, והנשר נכלל בו ומקבל ממנו מוחין דו"ק וג"ר. והנה השם גדו"ל הוא קומת הגדלות שבמרכבה עלאה, והוא עומד שם בסוד הימין, (כנ"ל דף ס"ד ד"ה יהי, שאל גדול הוא לימין ע"ש), ואע"פ שהחכמה שהוא ג"ר נמשכת ועומדת בקו שמאל בסוד נקודת השורק (כנ"ל דף ט"ו ד"ה ההיא) אמנם ב' הקוין ימין ושמאל נכללים זה בזה בסוד הזווג על ידי קו האמצעי המכריע ומקיים הארת שניהם, באופן, שהחסדים שבימין יאירו ממעלה למטה, והארת החכמה שבשמאל תאיר ממטה למעלה, (כנ"ל דף ס' ד"ה ורזא) ואז נכללים ב' הקוין זה בזה, כי הימין נכלל בהארת חכמה שבשמאל וקונה השם גדו"ל, וכן השמאל נכלל בהארת החסדים שבימין ומתלבשת החכמה בחסדים, עש"ה. ולפיכך, אע"פ שעיקר הגדלות הוא בשמאל, מ"מ הגדלות נמשכת רק מקו ימין להיותו מאיר ממעלה למטה, ומגיע אל התחתונים, ולא משמאל כי הוא מאיר ממטה למעלה ואין הארתו נמשך לתחתונים.
ולפיכך השור לא נכלל אלא רק בהשם א"ל בלבד, ולא נכלל בהשם גדול, להיותו בעצמו קו שמאל, שאין המוחין שלו נמשכים רק ממטה למעלה כנ"ל. אלא הנשר, שהוא בחי' קו אמצעי, שיכול להאיר ממעלה למטה, הוא, שעלה ונכלל בימין, וקבל את הגדלות אשר בהשם גדו"ל, כי יכול להאיר לתחתונים.
וזהו אמרו לאתנהגא ולאסתכלא בסליקו בעטרא דלעיל ואיהי גדו"ל, דהייני שמפרש איך הנשר מקבל הגדלות מקו שמאל, דרך קו הימין, ואומר שעולה להתנהג ולהסתכל בדרך עליה בעטרה של מעלה, כי החכמה הנמשכת ע"י קו שמאל ה"ס העטרה של מעלה, כי עטרה פירושו מוחין דג"ר, בסו"ה צאינה וראנה וכו' בעטרה שעטרה לו אמו, והיא מאירה בקו שמאל רק בדרך עליה, דהיינו ממטה למעלה כנ"ל, וכשמתנהג ומסתכל בעטרה המאירה בדרך עליה בהשמאל, אז נכלל הימין בהשמאל ומקבל הארת העטרה אשר שם, וקונה אז השם גדו"ל. כדין אתהדר לאחורא, וכרסייא חקיק וגליף ליה ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא: אז, אחר ההתכללות האמורה, חוזר הנשר למוחין דו"ק, הנק' מוחין דאחור, וכרסייא, שהיא הנוקבא עצמה, חוקק ומפתח אותו, והנשר נרשם להתנהג בסוד השם הזה, דהיינו שתהינה מדותיו של הנשר כמדותיו של השם גדו"ל, שהוא ימין וחסדים.