תוכן

פו) ואם תשאל, ואיך אפשר, והרי אני רואה, כי הדמעות הולכין לאיבוד באדם התחתון, ומבשרי אחזה אלוה באדם העליון, ואיך יורדים לים הגדול שהוא חכמה, ואני רואה אותם יורדין למטה מן החכמה. דע, כי זה בסוד עשר שמלמטה למעלה, בסוד א': יו"ד בראש, ויוד בסוף. ובסוד יאהדונה"י, יוד בראש, יו"ד בסוף עשר מלמעלה למטה. ועשר מלמטה למעלה. ושני דמעות אלו יורדין לחכמה תחתונה שבעשר שמלמטה למעלה, (נ"א שמלמעלה למטה) ושם מתמתקין ומתבסמים. והוא הוא ימא רבא, חכמה שבעשר שמלמטה למעלה, כי שם שרש הדינין והקלי', בסוד הדין מלמטה למעלה נוקבא כנודע, ומתחברין אלו החכמות שם, על ידי תרין דמעין אלו, שהם תעלומות חכמה עלאה, דתחות כתרא עלאה, בסוד מלמעלה למטה. כי שם גם כן שרש הדינין והקליפות בדקות רב והעלם גדול. ולפיכך נקראים תעלומות חכמה, ויורדין אל חכמה תתאה דתחות כתרא תתאה בסוד ממטה למעלה, ומתבסמין זה בזה, נצח והוד שבחכמה עליונה, בנצח והוד שבחכמה תחתונה. והנה הוצרכה המלכות לשתקרא אלהים, לשתי בחינות אלו: ראשונה הדמעות, להשבית הקליפות והדינין מצד החכמה, כדפרישית, ולהסיר ה', ולהכניס י' מצד החכמה. והשנית, להמשיך לה שש קצוות של בינה, על ידי הזכירה בפה, הרומז לבינה כדפרישית, ודי בזה.