זהר

פו) כגוונא דא, לא דן ליה לב"נ, כעובדוי בישין דאיהו עביד תדיר, דאי הכי, לא יכיל עלמא לאתקיימא, אלא קודשא בריך הוא, אריך רוגזיה עם צדיקיא, ועם רשיעיא, יתיר מצדיקיא, עם רשיעיא, בגין דיתובון בתיובתא שלימתא, דיתקיימון בהאי עלמא, ובעלמא דאתי, כמה דכתיב חי אני נאם יי' וגו' אם אחפוץ וגו' כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. וחיה בעלמא דין, וחיה בעלמא דאתי, ועל דא אוריך רוגזיה לון תדיר. או בגין דיפוק מנהון גזעא טבא בעלמא, כמה דאפיק אברהם מתרח, דאיהו גזעא טבא, ושרשא וחולקא טבא לעלמא.

פירוש הסולם

פו) כגוונא דא וכו': כעין זה, הקב"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים, שהוא עושה תמיד, כי אם היה עושה כן, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא הקב"ה מאריך אפו עם הצדיקים, ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה שלמה, שיתקיימו בעולם הזה ובעולם הבא כמ"ש ​חי אני וגו' כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה, דהיינו וחיה בעולם הזה, וחיה בעולם הבא. משום זה. מאריך אפו להם תמיד. או מטעם שיצא מהם בעולם גזע טוב, כמו שיצא אברהם מתרח, שהוא הוציא גזע ושורש טוב וחלק טוב בעולם.