זהר

פו) תא חזי, דהכי הוא, כמה דאמינא, דבלעם הוה אסתאב בקדמיתא, בגין לאמשכא עליה רוחא מסאבא. כגוונא דא, אתתא ביומי דמסאבו דילה, אית ליה לבר נש לאסתמרא מנה, בגין דברוח מסאבא אתדבקת ובההוא זמנא, אי איהי תעביד חרשין, אצלחו בידהא, יתיר מזמנא אחרא דהא רוח מסאבא שריא עמה, ועל דא, בכל מה דקריבת אסתאב, כל שכן מאן דקריב בהדה. זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא, יהיב לון, אורייתא, ואמר לון, ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה אני ה'.

פירוש הסולם

פו) תא חזי דהכי הוא וכו': בוא וראה שכן הוא כמו שאמרתי, שהכשפים נמשכים מזוהמא דחויא, כי בלעם היה מטמא עצמו תחילה כדי להמשיך עליו רוח הטומאה ואח"כ עשה כשפיו כנ"ל. כעין זה אשה בימי טומאתה, יש לאדם להשמר ממנה שלא יגע בה, משום שהיא מתדבקת ברוח הטומאה, ובזמן ההוא אם תעשה כשפים, יצליחו בידיה יותר מבזמן אחר. ועל כן בכל מה שהיא נוגעת יטמא,וכל שכן מי שקרב אליה. אשרי הם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה, ואמר להם, ​ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה אני ה'.