זהר

פו) פתח ר׳ חזקיה ואמר יי׳ אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר וגו׳. זכאין אינון ישראל, דקב״ה אתרעי בהו מכל שאר עמין, וקראן, קדש. דכתיב, קדש ישראל ליי׳. ויהיב להו חולק, לאתאחדא בשמא קדישא. ובמה אחידו ישראל בשמא קדישא. בגין דזכו באורייתא, דכל מאן דזכי באורייתא, זכי ביה בקב״ה.

פירוש הסולם

פו) פתח ר׳ חזקיה וכו׳: פר״ח ואמר, ה׳ אלקים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר וגו'. אשרי הם ישראל שהקב״ה בחר בהם מכל שאר העמים, וקראם, קדש. שכתוב, קדש ישראל לה'. ונתן להם חלק, להתאחז בשם הקדוש. ובמה אחוזים ישראל בהשם הקדוש. הוא משום שזכו בתורה, שכל מי שזכה בתורה, זכה בהקב״ה.