זהר

פה) ואמר, עטה אור כשלמא דא שירותא דיומא קדמאה. נוטה שמים, הכא אתכליל שמאלא, ולא אמר מאד, אתכליל שמאלא בימינא, למהוי נהיר בכללא דשמים. המקרה במים עליותיו, הכא נפיק בחדוה ההוא אילנא דחיי, נהר דנפיק מעדן, ואשתרשו ביה במימוי אינון תרי בדי ערבות, דאינון גדלין במימו, הה"ד המקרה במים עליותיו. מאן עליותיו. אלין בדי ערבות.

פירוש הסולם

פה) ואמר, עוטה אור כשלמה: זהו התחלה של יום הראשון, דהיינו ספירה ראשונה שהוא חסד. נוטה שמים, הוא תפארת הנקרא שמים, וכאן נכלל צד השמאל שהוא גבורה, ואינו אומר מאד. כי נכלל השמאל בימין שיהיה מאיר בכלל השמים שהוא תפארת המקרה במים עליותיו, כאן יצא בחדוה עץ החיים ההוא, שהוא נהר היוצא מעדן, דהיינו ת"ת, ונשרשו בו במימיו אלו שני בדי ערבות, שהם נצח והוד, שהם גדלים במימיו, ז"ש, המקרה במים עליותיו. מי הוא עליותיו. אלו הם בדי ערבות. נו"ה.