תוכן

פה) בענין חיצוניות ופנימיות שביארנו במקום אחר, דע, כי יש שני מיני חיצוניות ופנימיות, א' הוא, כי החיצוניות הם העולמות, והפנימיות הם הנשמות. והשני הוא, כי בחיצוניות עצמו, יש ג' כלים, והב' כלים הראשונים עם המוחין שלהם, נקראים חיצוניות שהם אלהים, ונקראים אחוריים. והפנימיות הוא מוחין דגדלות. ונקראים פנים, וכן בפנימיות שהם הנשמות הוא כך, כי החיצוניות הם עיבור ויניקה, והפנימיות הם מוחין דגדלות וזה הבחינה השנית, הוא הנזכר במקום אחר. אך הבחינה הראשונה היא הנזכר במקום אחר, והענין, כי בכל עולם ועולם מאבי"ע, יש בו חיצוניות ופנימיות, והחיצוניות הוא בחי' העולם עצמו, הנקראים בשם היכלות ומדורות, שהם הרקיעים והארצות והימים ונהרות והדשאים והאילנות וכיוצא בזה. והפנימיות הם בני אדם השוכנים בתוך העולם. וכן שם למעלה, ההיכלות והרקיעים ואפילו המלאכים בעצמם, כולם נקראים בחי' החיצוניות, שהוא העולם בעצמו. ובתוכו יש הפנימיות, והוא בחי' י"ס, שהם נשמתין ורוחין ונפשין של העולם ההוא. אם הוא עשיה, הם נקראים נפשין. ואם יצירה, רוחין וכו'. אבל העצמות, הוא מתלבש בין בי"ס הנקראים עולם, ובין בי"ס הנקראים נפשין ורוחין וכו', אלא שהעצמות של הנפשין ורוחין, יהיה יותר גדול מהעצמות המתלבש בעולם עצמו. או אפשר, שבחי' עצמות אינו רק מה שבתוך הנפשין והרוחין וכו', והם בחי' חלקי הכלים דאצילות המתלבשים שם כנזכר לעיל, אך מה שבי"ס החיצוניות הנקראים עולם, אף העצמות שבהם אינו מבחי' עצמות דכלים דאצילות, אלא רוחניות אחר מבחי' העולם ההוא, וצ"ע, ונמצא שיש עיבור ויניקה ומוחין לחיצוניות, שהם י"ס הנקראים עולם, ועיבור ויניקה ומוחין לי"ס הנקראים אדם.