זהר

פה) ובגין דאית ביה בחלמא כלא כדאמרן, כל חלמין דעלמא, אזלין בתר פשרא דפומא, ואוקמוה דכתיב, ויהי כאשר פתר לנו כן היה, מ"ט, בגין דאית ביה בחלמא כדיבו וקשוט, ומלה שלטא על כלא, ובג"כ, בעי חלמא פשרא טבא. רבי יהודה אמר, בגין דכל חלמא, מדרגא דלתתא איהו, ודבור שלטא עליה, ובגין כך כל חלמא אזלא בתר פשרא.

פירוש הסולם

פה) ובגין דאית ביה וכו': ומשום שיש בו, בחלום, הכל, הן אמת והן שקר, כמו שאמרנו, לכן כל חלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה. ובארוה, שכתוב,​ ויהי כאשר פתר לנו כן היה, הרי שמתקיים לפי הפתרון, מהו הטעם, משום שיש בו, בחלום, שקר ואמת. לכן המלה של הפתרון שולטת על הכל שמכרעת אותו, אם לפי אמתיותו או לפי השקר שבו, ולפיכך צריך החלום לפתרון טוב.
רבי יהודה אמר וכו': רי"א, משום שכל חלום הוא ממדרגה שלמטה, דהיינו ממלאך גבריאל, ודבור, שה"ס הנוקבא, שולטת עליו, על המלאך, ועל כן, כל חלום הולך אחר הפתרון, שהוא בחינת דבור, הבא מהנוקבא הנקראת דבור, השולטת על מלאך גבריאל.