פירוש הסולם
פה)
סליק לאתנהגא ולאסתכלא שור לאנפי אדם, סליק שמא חד מתעטרא מחקקא ברזא דתרין גוונין, ואיהו אל. עלה להתנהג ולהסתכל השור אל פני אדם עולה שם אחד מתעטר ונחקק בסוד שני צבעים, והוא השם אל. פירוש, כי כבר נתבאר, שאין לאלו החיות תתאין זווג במקומן, מפני שחסר בהן פני אדם (כנ"ל
דף פ"ה ד"ה ומניה). אלא שנצרכות לעלות למעלה למרכבה עלאה, לקבל מהזווג דפני אדם אשר שם, את המוחין דג"ר וו"ק. והזהר מבאר כאן, עלית כל חיה וחיה לפני אדם שבמרכבה עלאה, ויחודה עם השמות אשר שם. ואומר, כשעולה השור, שהוא בחינת השמאל של החיות, אל זווג העליון שבמרכבה עלאה לקבל ו"ק וג"ר מפני אדם אשר שם, אינו עולה להשם גבור אשר שם, דהיינו לקו שמאל, אלא שעולה להשם
א"ל אשר שם, שהוא בקו ימין, כי אין תיקון להשמאל אלא בחסדים שבימין. ונמצא השם
א"ל מתעטר ונחקק בב' צבעים, שהם צבע לבן מבחינת עצמו, וצבע אדום מבחינת השור שנכלל בו.
כדין אתהדר לאחורא, וכורסייא חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא, אז, אחר שנכלל השור בהשם א"ל, הוא חוזר לאחור, דהיינו שנשאר רק במוחין דו"ק, המכונים מוחין דאחור, והכסא, שהיא הנוקבא דז"א, חוקק ומפתח אותו, ונרשם על ידו להתנהג בסוד שם הזה א"ל, דהיינו אע"פ שהשור הוא שמאל, ודרכו בדינין וגבורות, מ"מ נרשם להתנהג בבחינת חסדים שבהשם א"ל, כי כבר נמתק כל מדת הדין שבו.
