זהר

פה) רבי חייא ורבי חזקיה, הוו יתבי תחות אילני, דחקל אונו, אדמוך רבי חייא, חמא ליה לאליהו, אמר מקסטיטורא דמר, חקלא נהיר. אמר, השתא אתינא לאודעא, דירושלם קריב איהו לאתחרבא, וכל אינון קרתין דחכימיא, בגין דירושלם דינא איהו, ועל דינא קיימא, ועל דינא אתחרב, והא, אתיהיב רשו לסמא"ל עלה, ועל תקיפי עלמא, ואתינא לאודעא לחכימיא דילמא יורכון שני דירושלם, דהא כל זמנא דאורייתא אשתכח בה, היא קיימא, בגין דאורייתא אילנא דחיי דקיימי עלה, כל זמנא דאורייתא אתער לתתא אילנא דחיי לא אעדי לעילא, פסק אורייתא לתתא אילנא דחיי אסתלק מעלמא.

פירוש הסולם

פה) רבי חייא ור' חזקיה וכו': ר"ח ור"ח היו יושבים תחת האילנות של שדה אונו, נמנם רבי חייא, וראה את אליהו, אמר רבי חייא לאליהו מהוכחת הדרך של אדוני, השדה מאיר, שהוא הנוקבא. קסטיטורא, פירושו הוכחת הדרך אשר ילכו בה, כי המלה מורכבת מן כם שפירושו הוכחה כי על הוכח מכם, מתרגמינן יכסן מנכון (איוב ו'). ומן המלה טרטר או מטטר, שפירושן הוראת הדרך כמ"ש בתנחומא (כי תשא, ראש סימן ל"ה) בהכתוב וה' הולך לפניהם יומם, אני הולך לפניהם, מטטר. וכן (במדרש שו"ט צ"ג) קולו של הקב"ה היה מטרטר לפניהם שנאמר קול ה' על המים. שפירושן הוראת הדרך. וכונת ר' חייא היה למה שהוכיח את ישראל ואמר, (מלכים א' י"ח) ​והיה האלקים אשר יענה באש הוא אלקים. ואח"כ כתוב, ויאמרו ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים. וקבלו הוראתו.
אמר השתא אתינא וכו': אמר אליהו, עתה באתי אליך להודיע, שירושלים קרוב היא להחרב, וכל ערי החכמים עמה, משום שירושלים דהיינו הנוקבא, היא דין, ועומדת על דין, ונחרבת על הדין שבה. וכבר ניתן רשות לסמאל עליה ועל גבורי העולם, ובאתי להודיע לחכמים, אולי יאריכו השנים של ירושלים, שלא תחרב, שהרי כל זמן שהתורה נמצאת בה, היא עומדת, משום שהתורה היא עץ החיים העומד עליה, כל זמן שהתורה מתעוררת מלמטה, שבני אדם עוסקים בה, עץ החיים אינו מסתלק מירושלים שלמעלה, פסקה התורה למטה, שבני אדם הפסיקו מלעסוק בה, עץ החיים, שהוא ז"א, מסתלק מן העולם, שהוא הנוקבא. שהיא נקראת עולם וכן נקראת ירושלים, כנודע. ואין לומר, שהכונה היא לירושלים של מטה, כי אלו החכמים כבר היו שנים רבות אחר חורבן ירושלם.