זהר

פה) אבל ת"ח, האי קרא, רזא עילאה אית ביה. לקביל מלכא עילאה, אמרית ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין, דאינון משבחן קמך. ולתתא, באינון זכאי קשוט, דקיימין בפלגות ליליא. הוצק חן בשפתותיך, בשעתא דאת קרי ומקיש לתרע היכלי, פתחי לי אחותי. על כן ברכך אלהים. אימא עילאה אעטרא לך בעטרין עילאין. לעולם, בגין ההוא עולם בתראה, ובגינה קאמר, דאיהו אנהיר לה.

פירוש הסולם

פה) אבל ת"ח האי וכו': אבל בוא וראה, מקרא זה, סוד עליון יש בו. שאמרה כנגד המלך העליון, שהוא ז"א. שאמרה לו, יפיפית למעלה, במחנות העליונים. שהם משבחים לפניך. יפיפית למטה, באלו צדיקי אמת העומדים בחצות לילה. הוצק חן בשפתותיך, היינו, בשעה שאתו קורא ודופק בשער היכלי, פתחי לי אחותי. על כן ברכך אלקים, היינו אמא עלאה, שהיא בינה. שהעטירה אותך בעטרות עליונות. לעולם, היינו בשביל העולם הזה התחתון, דהיינו המלכות. ובשבילה אמרה, הבינה. שהוא מאיר לה. למלכות.