זהר

פה) וכל דא אי זכאה בהאי עלמא, לאתקנא גופא כדקא יאות, ולאכפיא תוקפא דההוא לטייא, עד דאתפרשא מניה. מה כתיב, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. דבכל יומא ויומא, בהאי עלמא,אינון סיען ומנהיגין דנשמתא, ואינון סיען ומנהיגין דיצר הרע, אינון בקטרוגא, מקטרגין אלין באלין, וכל שייפין דגופא בצערא בינייהו, בין נשמתא, וההוא נחש, דקא מגיחין קרבא בכל יומא.

פירוש הסולם

פה) וכל דא אי זכאה וכו': וכל זה אם הנשמה זכתה בעולם הזה לתקן את הגוף, ולכפות תוקפו של אותו הארור, דהיינו יצר הרע הנקרא לוט, עד שנפרד ממנו. מה כתוב, ​ויהי ריב בין רועי מקנה אברם, שהוא הנשמה, ובין רועי מקנה לוט, שהוא היצר הרע. כי בעולם הזה, בכל יום ויום, אלו המחנות והמנהיגים שמצד הנשמה, הם במריבה עם אלו המחנות והמנהיגים שמצד הגוף, והם מריבים אלו עם אלו וכל אברי הגוף נמצאים בצער ביניהם: בין הנשמה ובין אותו הנחש, שהוא היצר הרע. הנלחמים בכל יום ויום.