זהר

פה) כי רוח עברה בו ואיננו, דא הוא רוחא עלאה טמירא קדישא גניזא מכלא, דכליל ליה בגויה. וכדין ואיננו. ודא הוא רזא דחנוך, דכתיב ביה ואיננו כי לקח אותו אלהים, דא אלהים עלאה. רוח עלאה, רוח גניזא טמירא. ולא יכירנו עוד מקומו. דהא אתכליל רוחא זעירא, ברוחא עלאה. מה כתיב בתריה, וחסד יי' מעולם ועד עולם ועאל ליה כהנא רבא לגו קדש קדשים. ונטיל ליה, ואוליד ליה כמלקדמין, ואתחדש כנשר עולמין. ואתהדר איהו נער.

פירוש הסולם

פה) כי רוח עברה בו ואיננו: זה הוא רוח עליון נסתר וקדוש הגנוז מכל, דהיינו רוח הבינה, הכולל את מטטרון בתוכו, ואז ואיננו. וזהו סוד חנוך, שכתוב בו ואיננו כי לקח אותו אלקים, וזהו אלקים העליון, דהיינו בינה, שהוא רוח עליון רוח גנוז ונסתר. ולא יכירנו עוד מקומו, כי רוח הקטן של מטטרון נכלל ברוח העליון דבינה. מה כתוב אחריו, וחסד ה' מעולם ועד עולם. דהיינו שהכהן הגדול, שהוא חסד, מכניסו לתוך קדש הקדשים, ולוקח אותו ומולידו כבתחילה ומחדש כנשר עלומיו. וחוזר להיות נער.
פירוש. המלאכים הם חלקי המלכות. וכמו שיש במלכות ב' מצבים, שבמצב הא' מקבלת מבינה, ובמצב הב' מקבלת מז"א. (כנ"ל ב"א מאות ק"י עד אות קט"ו) כן יש אותם ב' מצבים גם במטטרון. שבמצב א' הוא מקבל מבינה, ואז יורד עליו רוח הבינה, והוא נכלל בו כנר בפני אבוקה, ואיננו. ואח"כ בא למצב הב' שחוזר ונולד מן המלכות, ובמצב הא' שמקבל מבינה נחשב לזקן, שה"ס ג"ר. ובמצב הב' שמקבל מז"א ומלכות נקרא נער, שה"ס ו"ק. והם חוזרים עליו, שלפעמים הוא במצב הא', ולפעמים הוא במצב הב'.
וז"ש, כי רוח עברה בו ואיננו דא הוא רוחא עלאה וכו', דהיינו במצב הא' שמקבל מבינה, וכדין ואיננו וכו' ולא יכירנו עוד מקומו, דהא אתכליל רוחא זעירא ברוחא עלאה, כי הרוח הקטן של מטטרון מתבטל ברוח העליון דבינה, כנר בפני אבוקה. מה כתיב בתריה וחסד ה' וגו' שה"ס מצב הב' שלו, שכהן גדול שה"ס חסד דז"א מכניסו ליסוד דמלכות, וחוזר ונבנה מחדש בבחינת ו"ק. וז"ש ועאל ליה כהנא רבא שהוא חסד דז"א, לגו קדש קדשים, ליסוד המלכות, ונטיל ליה ואוליד ליה כמלקדמין, שחוזר ונבנה מחדש כמו שהיה מטרם שבא למצב הא'. ואתהדר איהו נער, ששוב בא לבחינת ו"ק.