זהר

פה) תו אמר ר״ש, כל ב״נ דזכי למילף אורייתא, ונטיר לה להאי זאת. האי זאת נטירת ליה, וגזר עמיה קיימא על קיימא דיליה, דלא יתעדי מניה, ומן בנוהי ומן בני בנוהי לעלמין. הה״ד, ואני זאת בריתי אותם וגו׳. יתבו למיכל. עד דאכלו, אר״ש לחברייא, כל חד וחד לימא מלה חדתא דאורייתא, על פתורא, לקמיה דר׳ פנחס.

פירוש הסולם

פה) תו אר״ש כל וכו׳: עוד אמר ר׳ שמעון, כל אדם הזוכה ללמוד תורה ולשמור לזאת ההיא, שהיא המלכות, זאת זו שומרת אותו וכורתת עמו ברית על ברית שלו, שלא תסור ממנו ומן בניו ומן בני בניו לעולם. ז״ש, ואני זאת בריתי אותם וגו'. ישבו לאכול. בעוד שאכלו, א״ר שמעון להחברים, כל אחד ואחד יאמר בתורה דבר חדש, על השלחן, לפני רבי פנחס.