זהר

פה) ועל דא אורייתא אכריזת ואמרת, נצור לשונך מרע וגו', וכתיב שומר פיו ולשונו וגו', בגין דאי שפוותיה ולישניה ממללן מלין בישין, אינון מלין סלקין לעילא, ובשעתא דסלקין, כלא מכריזין ואמרין אסתלקו מסוחרניה דמלה בישא דפלניא, פנון אתר לארחיה דחויא תקיפא. כדין נשמתא קדישא אתעברא מניה ואסתלקת, ולא יכלא למללא, כד״א נאלמתי דומיה החשיתי מטוב.

פירוש הסולם

פה) ועל דא אורייתא וכו׳: ועל כן התורה מכריזה ואומרת, נצור לשונך מרע וגו׳. וכתוב, שומר פיו ולשונו וגו׳. משום שאם שפתיו ולשונו מדברים דברים רעים אלו הדברים עולים למעלה, ובשעה שעולים, כולם מכריזים ואומרים הסתלקו מסביב דבור הרע של פלוני, תנו מקום לדרכו של נחש הקשה. אז נעברת ממנו הנשמה הקדושה, ומסתלקת ואינה יכולה לדבר. כש״א נאלמתי דומיה החשיתי מטוב.